מדריך להגברת תנובת היבול על ידי CO2

  • תנובת היבול של צמח הקנאביס היא תוצר ישיר של תהליך הפוטוסינתזה שהצמח מבצע בכדי להתפתח, בעוד שתהליך הפוטוסינתזה תלוי באופן ישיר בשלושה גורמים: 1. כמות האור 2. כמות הפחמן-דו-חמצני 3. מים ודישון.

  • תהליך הפוטוסינתזה תלוי בכל שלושת הגורמים, אולם מכוון שמים ודישון תמיד קיימים בשפע בסביבת הצמח, הגורמים המגבילים (צוואר הבקבוק) הם כמות האור בטווח גלי האור הרצויים ופחמן דו חמצני.

  • פוטוסינתזה היא שילוב סינרגטי של כל אחד מהגורמים. ולכן, בכדי שהצמח יבצע יותר פוטוסינתזה, כמות גבוהה יותר של אחד מהגורמים מחייבת כמות גבוהה יותר של הגורם הנוסף.
  • במילים אחרות, הצמח יכול לבצע יותר פוטוסינתזה, רק כאשר הוא מקבל תוספת לכל המרכיבים הדרושים לתהליך, כלומר, תוספת של פחמן דו חמצני (CO2) מעל הרמה הקיימת באוויר ללא תוספת של אור, לא תגרום להגברת תהליך הפוטוסינתזה, ובאופן דומה, תוספת של אור ללא תוספת של פחמן דו חמצני (CO2), לא תגרום להגברת תהליך הפוטוסינתזה.

במדריך הזה נסביר כיצד ניתן לשפר את תנובת היבול בעשרות אחוזים.

CO2 – Carbon Dioxide

  • נמדד על ידי בסיס מספר חלקיקי CO2 שקיימים בכל מיליון חלקיקים באוויר.

  • היחס בין כמות חלקיקי CO2 לחלקיקים האחרים הקיימים באוויר.

  • PPMParts Per Million

  • פחמן-דו-חמצני (CO2) הוא גז חסר צבע המתקיים בטמפרטורת החדר ומהווה תרכובת של אטום פחמן אחד, ושני אטומי חמצן.
  • צמחים צורכים פחמן דו חמצני הנמצא באופן טבעי בחלל האוויר, וזקוקים לו כדי לבצע את תהליך הפוטוסינתזה כראוי. רמת ה-CO2 באטמוספרה היא בין 320-420 חלקיקים למיליון.
  • צמחים בטבע מקבלים אספקה של CO2 באופן שוטף ויציב בשל תחלופת האוויר הטבעית. מאידך, בסביבת גידול של חממות או חדרים סגורים, יש לאוורר את מתחם הגידול כדי להכניס אספקה שוטפת של CO2 באופן קבוע, שכן ללא אספקה שלCO2 מהטבע, הצמח יגמור את כל המלאי שבמרחב, ועקב כך ייחנק וימות.
  • לחלופין, ניתן לספק לצמח CO2 באופן מבוקר ללא אוורור.

המטרה העיקרית של מגדלים היא להגדיל את תנובת הצמח, ובמקביל לקצר את מחזור הגידול – משך הזמן משלב ההשרשה ועד לקטיף. לכן, מכוון שנמצא כי צמחים יכולים לשפר את תהליך הפוטוסינתזה ב-35% לערך ואף יותר כאשר מספקים לצמח כמויות גבוהות יותר של CO2, מגדלים רבים מספקים לצמח כמויות גבוהות יותר מהכמויות שקיימות כיום בטבע, ובכך מקצרים את מחזור הגדילה ומשפרים את תנובת הצמח.

  • חשוב לדעת: כאשר צמחים התפתחו על פני כדור הארץ, ידוע כי ריכוז ה-CO2  היה מעל 1,000 חלקיקים למיליון (גבוה בהרבה מהריכוז ביימנו), ואילו כיום ריכוז ה-CO2 הממוצע באוויר הוא 400 חלקיקים למיליון.

  • בשל התקופה העתיקה – צמחים יכולים לספוג כמויות של CO2 הרבה יותר גבוהות מהמצב שקיים בטבע בתקופה הנוכחית, ועקב כך לייצר יותר פוטוסינתזה מאותה כמות של אור, כך שתפוקת היבול של הצמח עולה באופן משמעותי – בממוצע תוספת של 35% פוטוסינתזה ולעיתים אף יותר.

שלבים שונים בתהליך ההתפתחות של צמח הקנאביס יכולים לנצל תוספת של פחמן דו חמצני (CO2) באופן שונה:

  • בשלב ההשרשה – ריבוי ייחורים, אין צורך בריכוז של CO2 מעל 400 חלקיקים למיליון  – המצב הטבעי הממוצע אוויר.

  • בשלב הגדילה – השלב הווגטטיבי, הצמח יכול להפיק תועלת מריכוזי CO2 בטווח שבין 500-800 חלקיקים למיליון.

  • בשלב הפריחה הצמח יכול להפיק תועלת מריכוזי CO2 בטווח שבין 800-1,500 חלקיקים למיליון.
  • מלבד קיצור מחזורי הגדילה והגברה של תנובת הצמח, CO2 ידוע כגורם היוצר התנגדות טובה יותר כנגד מזיקים ומפחית את הסיכוי להתפתחות של עובש, ובנוסף לכך, הצמח מתמודד טוב יותר עם טמפרטורה שחורגת מעבר ל-30 מעלות צלזיוס.
  • חשוב להדגיש כי תוספת של CO2 לחלל הגידול מחייבת איטום מוחלט של החלל. כמו כן משום שפחמן-דו-חמצני כבד יותר מהאוויר עצמו, רצוי למקם את צינור פיזור ה-CO2 מעל הצמח ובנוסף יש למקם מספר מאווררים קטנים על הרצפה שירימו ויפזרו את הפחמן דו חמצני באופן שווה מעל הצמחים.
  • מכוון שהצמח אינו נושם בלילה, אין צורך להוסיף CO2 בשעות השינה – שעות ללא תאורה.
    כאשר מוסיפים CO2 לחלל הגידול לאוויר, מומלץ לשמור על טמפרטורות נמוכה מ-30 מעלות צלזיוס בחלל הגידול כדי למקסם את יעילותו. אולם חשוב מאוד לוודא שהטמפרטורה בלילה תהיה נמוכה מהטמפרטורה ביום – 25 מעלות צלזיוס.
  • בנוסף, חלל סגור מחייב שרמת הלחות בחלל תהיה מתחת ל-65%, כדי למנוע עובש ובעיות אחרות, ולשם כך יש צורך בסופח לחות. בנוסף, במידה ונוצר ריח בחלל הגידול, מומלץ להפעיל מפוח ופילטר פחם פעיל לסינון ריחות בתוך חלל הגידול (ללא יציאה החוצה).
  • בשל גורמים שאינם קבועים כגון רמת האטימות, מספר הדלתות ותכיפות השימוש בדלתות, או שינויים בטמפרטורה באזורים שונים בארץ, ויסות CO2 יתבצע באופן מעט שונה מחלל לחלל.

חשוב להבין ולדעת

כל צמח זקוק להשקייה על בסיס קבוע, אולם כאשר משקים את הצמח, הצמח מאדה את המים כדי לווסת את הטמפרטורה של עצמו. לכן האופן היחידי לשלוט ברמת הלחות בחדר אטום עם תוספת של CO2 היא על ידי סופח לחות – יבשן. סופח הלחות ינקז את כל הלחות (אדי המים) שהצמח פלט לאוויר וישמור על תנאי הגידול אופטימליים.

אילוסטרציה של טווחי הלחות הרצויים בכל שלב של הגידול

  • בשלב הפריחה המוקדם, צמחים זקוקים לרמות לחות נמוכות יותר בהשוואה לשלבים מוקדמים יותר. הרמות המקובלות הן בטווח שבין 60% – 45%, בעוד שהטמפרטורה צריכה להיות בטווח שבין 20-26 מעלות צלזיוס.
  • בשלב הפריחה המאוחרת, חשוב להוריד את הלחות לטווח שבין 45% – 40%, בעוד שהטמפרטורה צריכה להיות בטווח שבין 18-24 מעלות צלזיוס במהלך היום, ואחריהן לילות קרירים יותר (16-20 מעלות צלזיוס).

טבלה המדגימה את טווחי צפיפות שטף הפוטונים האופטימליים PPFD על פי שלב הגידול של הצמח

מתאם בין PPFD של האור לבין PPM של הפחמן-דו-חמצני (CO2)

כלל מתמטי המציג את היחס המומלץ בין אור פוטוסינתטי (PPFD) לבין פחמן-דו-חמצני (CO2). 

טבלה המציגה ערכים ממשיים של ריכוז פחמן-דו-חמצני (CO2) ביחס לעוצמת האור (PPFD)

ניתן לראות מתוך הטבלאות כי ככל שכמות האור עולה, הצורך בתוספת של פחמן-דו-חמצני עולה. 

אם נותרתם עם שאלות בנושא – צרו קשר ונשמח לעמוד לרשותכם.

טלגרם
וואטסאפ
דילוג לתוכן