מדריך לדישון והשקיה בגידולים הידרופוניים

  • ריכוז כמות המינרלים בתמיסת ההשקיה הוא נושא בעל חשיבות גדולה לגדילת הצמח והתפתחותו. ריכוז תמיסת ההשקיה חשוב בגידול הידרופוני מכוון שהצמח זקוק לכמות מספקת של מינרלים וחומרים אחרים בכל אחד משלבי החיים.
  • בעזרת בקרה פשוטה על כמות המינרלים שבמי ההשקיה – בדיקת רמת המוליכות, ניתן לספק לצמח כמויות מאוזנות של מינרלים מסיסים על ידי דישון, מבלי להגיע אף פעם למצב של סכנה לגרימת נזק לצמח.
  • כל מעבר של מים בצמח מתחיל במצע הגידול ועובר אל שורשי הצמח ומשם אל יתר חלקי הצמח. התהליך מונע מלחצים אוסמוטיים. לחץ אוסמוטי מוגדר כמדד לנטייתה של תמיסה לקחת ממיס מנקודה אחת בריכוז מומסים נמוך – פוטנציאל מים גבוה, ולהעביר את הממיס לאזור בעל ריכוז מומסים גבוה – פוטנציאל מים נמוך. 
  • במילים אחרות, אוסמוזה היא תהליך המאזן הפרשי ריכוזי המומסים בין שני מקורות שונים של נוזל, וזאת על מנת להביא למצב של שוויון בין ריכוזי המומסים.

השקיה ודישון – רמות מוליכות

EC Levels –  Electrical Conductivity

  • שמירה על אספקת מים, חומרים מזינים וחמצן ברמה מאוזנת לאזור שורש הצמח בשלושת שלבי הצמיחה הוא קריטי כדי לייצר צמחים בריאים ויבול עשיר. ישנם מאות מותגי דשנים שונים הקיימים בשוק, לכן חשוב לוודא כי הדישון מספק רמות מאוזנות של תזונת מאקרו ומיקרו זמינה ליבול הצמח.
  • חשוב לעקוב אחרי הוראות היצרן באדיקות ולא לחרוג משיעורי דשנים מומלצים. אחת הדרכים היעילות והנפוצות ביותר לעקוב אחרי רמת הדישון וההשקיה היא על ידי בדיקה של רמת החומציות והמוליכות החשמלית. בדיקת החומציות והמוליכות החשמלית אינה בדיקה ישירה של כמות חלקיקי המלחים במים, אולם תוצאות הבדיקה מאפשרות המרה מתמטית המצביעה על ריכוז חלקיקי המלחים לכל מיליון חלקיקים שבמים.
  • רמת המוליכות של מים טהורים היא אפס, וזאת מכוון שמים אינם מוליך חשמלי ללא מלחים.  לכן ניתן לומר כי מוליכות היא סך כל המלחים המסיסים הכלולים בתמיסה נוזלית. על ידי הוספת אלמנטים מסיסים למים (מלחים שונים), חשמל מסוגל לעבור דרך התמיסה, כך שניתן להעניק לתמיסה דירוג של רמת מוליכות כנגזרת מתמטית של רמת המלחים שבתמיסה.
  • בגידול הידרופוני, יבולים צומחים היטב כאשר המאזן התזונתי שהצמח מקבל תואם את צרכיו, בעוד שהבדיקה של המאזן התזונתי מתבצעת בדרך כלל על ידי בדיקת רמת המוליכות החשמלית. שליטה במאזן התזונתי חשובה בכל שלבי הגידול של הצמח.
  • לכל צמח יש טווח מדויק של כמות התזונה המיטבית להתפתחות תקינה – תזונה עשירה שאינה מהווה כל סיכון. במילים אחרות, שמירה על הטווח האופטימלי היא המפתח לתזונה נכונה.
  • קיימים מכשירים אלקטרוניים רבים למדידת המוליכות של תמיסת התזונה, ולכן חשוב לדעת כיצד מפעילים את המכשיר שברשותכם, ומה התוצאות מורות.
  • הטווח האופטימלי של רמת המוליכות מאפשר הערכה מספיק מדויקת לכמות חלקיקי המלחים בתמיסת כלי הגידול. ניתן לקבוע את כמות החלקיקים המדויקת שבתמיסה רק על ידי ניתוח כימי, ואין צורך ממשי בכך.
  • ללא מדידה נכונה, יבול הצמח עלול להיכשל מכוויה שורשית שנוצרה עקב רמת תזונה גבוהה מדי, או מוות טבעי שנגרם מחוסרים בקבלת היסודות החיוניים שהצמח צריך כדי לגדול.
  • קיימים שני סולמות נפוצים בתחום מדידת רמת המוליכות: סולם ה-500 וסולם ה-700.

  • סולם ה- 700 חלקיקים למיליון מבוסס על מדידת תכולת האשלגן כלורי של תמיסה.

  • סולם ה- 500 חלקיקים למיליון מבוסס על מדידת תכולת הנתרן כלורי שבתמיסה, ומכונה גם סה"כ מוצקים מומסים.

  • לחלקיקי יונים שונים (אשלגן או נתרן) יש השפעה חשמלית שונה, ומשום שכך סולם המדידה דורש המרה מתמטית על בסיס חלוקה שונה.

  • יצרני דשנים שונים משתמשים בסולמות המרה שונים, ולכן יש לעקוב אחר הוראות היצרן במדויק.

  • כאמור לעיל, לא ניתן למדוד את מספר החלקיקים למיליון במדויק על ידי גורם המוליכות, או על ידי המוליכות החשמלית. מדידות אלה קיימות כמדריך המרה בלבד.

  • כדי לקבל את ערך חלקיקי הנתרן כלורי המשוערים, יש להכפיל את קריאת המוליכות החשמלית המתקבלת ממד המוליכות ב-500

  • כדי לקבל את ערך חלקיקי האשלגן המשוערים, יש להכפיל את קריאת המוליכות החשמלית המתקבלת ממד המוליכות ב-700

רמת החומציות (PH)

  • בנוסף לרמת המוליכות החשמלית חשוב לבדוק את רמת החומציות, צמחים יכולים לספוג חומרים מזינים דרך שורשיהם רק כאשר מדיום הצמיחה ההידרופוני נמצא ברמת חומציות (pH) מאוזנת.

  • רמת החומציות היא מונח חשוב כשמדברים על איכות מים, מדידת החומציות מתרחשת בסולם של 0 – החומצי ביותר, עד 14 – הבסיסי ביותר. כאשר התנאים הם חומציים מדי או בסיסיים מדי, חומרים מזינים מסוימים אינם זמינים למערכת השורשים.

  • דישון עודף של הצמחים עלול להוביל במהירות לבעיות ברמת החומציות ולחסימת חומרים מזינים, בעוד שהתסמינים עלולים להראות למגדל חסר מיומנות כמחסור בתזונה.

  • לפני שמנסים לאבחן מחסור תזונתי כלשהו, יש לוודא כי רמת החומציות של תמיסת הגידול נמצאת בטווח הרצוי. עבור גידול באדמה או דמויי אדמה, הטווח הרצוי הוא 5.8 עד 6.8, כאשר 6.3 נחשב לאופטימלי. בעבור גידולים הידרופוניים הטווח הרצוי הוא 5.5 עד 6.5, בעוד שמותגי דישון שונים יצביעו על רמת חומציות אופטימלית מעט שונה אחד מהשני למוצר הדישון שהם מייצרים.

טבלה המציגה טווח חומציות (PH) אופטימלי של מינרלים שונים

מאזן דישון על פי שלבי גידול שונים

כל החומרים המזינים הדרושים להתפתחות צמח הקנאביס נמצאים באופן טבעי באדמה. עם זאת, בסביבה הידרופונית החומרים חסרים. לכן, כדי לעזור לצמחים שלך להתפתח ולייצר תוצר סופי איכותי, יש להאכיל את הצמח בדשנים – חומרים מזינים מרוכזים.

צמחי קנאביס דורשים שלושה חומרים מזינים בכמויות גדולות.

 חנקן (N), זרחן (P) ואשלגן (K)

שלושת המינרלים מהווים את אבן הפינה לבריאות צמחי הקנאביס.

  • ניתן לראות מהטבלה כי השינוי העיקרי במאזן של שלושת החומרים המזינים העיקריים מתרחש במרכיב החנקן. ניתן לראות מעבר חד מריכוז גבוה בשלב הגדילה לריכוז נמוך בשלב הפריחה. לכן קיימים מגדלים רבים המשנים את ריכוז החנקן באופן הדרגתי על ידי מהילה של דישון ייעודי לשלב הגדילה יחד עם דישון ייעודי לשלב הפריחה.

  • עקרון המהילה של שני הדשנים אומר כי יש למהול את הדשן של שלב הגדילה יחד עם מעט דישון המיועד לשלב הפריחה – החל מאמצע שלב הגדילה. ככל שמתקרבים יותר לשלב הפריחה יש להגדיל את כמות הדשן של שלב הפריחה – כך שהמעבר בין הדשנים לא יהיה חד.

  • חשוב להדגיש כי קנאביס זקוק ליותר משלושה חומרים מזינים בלבד כדי לשרוד ולשגשג. קיימים חומרים מזינים משניים כגון סידן, מגנזיום, גופרית ועוד הממלאים תפקידים חיוניים בצמיחת הצמחים

  • סידן חשוב להתפתחות דופן התא, יכול לסייע בהפחתת מליחות הקרקע ומשפר את חדירת המים כאשר הוא משמש כתיקון קרקע
  • מגנזיום ממלא תפקיד מפתח בפוטוסינתזה ובמטבוליזם של פחמימות, ומסייע גם בייצוב דפנות תאי הצמח.
  • גופרית נחוצה ליצירת כלורופיל וייצור חלבונים, חומצות אמינו, אנזימים וויטמינים, ומגינה על צמחים מפני מחלות

מעבר לכך, צמחים משתמשים במספר חומרים מזינים נוספים בכמויות קטנות. מינרלים אלה כוללים בורון, כלור, נחושת, ברזל, מנגן, מוליבדן ואבץ – אמנם אין מדובר בחומרי המזון העיקריים שצמחים משתמשים בהם למאכל, אך הם ממלאים תפקידים חשובים מאוד בהיבטים שונים של בריאות הצמח

לא כל הדשנים של קנביס עשויים באופן זהה.
בשוק קיימים מותגים רבים ושונים במידה ניכרת.

בדרך כלל, דשני קנאביס יהיו שונים בהיבטים הבאים

  • יחס תזונה: מותגים שונים משתמשים ביחסי תזונה שונים שהם מצאו כאופטימליים
  • רכיבים: מותגי דשנים שונים יכולים להשיג את אותם יחסי תזונה באמצעות רכיבים (מינרלים) שונים לחלוטין-  החל מהרכב כימי ("מלאכותי") ועד להרכב טבעי.
  • מצע הגידול – קרקע או הידרו: חומרי הזנה לקרקע שונים מאוד מתמיסות תזונה הידרו או חסרות קרקע. לכן חשוב להקםיד על שימוש בדשנים המיועדים רק למדיום הגידול המתאים.
  • תוספי מזון: מותגי דשנים רבים מייצרים גם "תוספים". מוצרים אלה מכילים בדרך כלל יחסי חומרים מזינים אחרים שנועדו להגביר היבטים מסוימים של צמיחה. 

השקיה במי אוסמוזה הפוכה

  • אוסמוזה הפוכה היא תהליך סינון מים מקובל בקרב מגדלי קנאביס במדינות מסוימות. אוסמוזה היא מקרה מיוחד של דיפוזיה בה המולקולות הן מים ודרגת הריכוז מתרחשת על פני קרום חדיר למחצה  – ממברנה חדירה למחצה, כלומר מעבר של מים מתמיסה שבה ריכוז המומסים נמוך יותר לתמיסה שבה ריכוז המומסים גבוה יותר.

  • אוסמוזה הפוכה היא תהליך הפוך, בתהליך של אוסמוזה הפוכה מופעל לחץ בצד עם התמיסה המרוכזת  – התמיסה שבה ריכוז המומסים גבוה יותר כדי לכפות על מולקולות המים שעל פני הממברנה לעבור לצד של המים המתוקים – התמיסה שבה ריכוז המומסים נמוך יותר.
  • במילים פשוטות, בתהליך של אוסמוזה הפוכה, מים עוברים דרך ממברנה המאפשרת מעבר של מים טהורים ללא כימיקלים, מינרלים, מתכות, בקטריות או וירוסים.

  • תכיפות השימוש באוסמוזה הפוכה תלוי באיכות המים שמיי הברז מספקים. במדינות שבהן ניתן לשתות את מי הברז מבלי לפחד מזיהום או הרעלה, ניתן להיות בטוחים במירב המקרים שגם הצמחים יוכלו לשתות אותם. אולם אין זה מפתיע למצוא אוסמוזה הפוכה בשימוש תכוף במדינות בהן מי הברז מוגדרים כלא ראויים לשתייה.

  • מכוון שצמחים תלויים במים לתפקוד תקין של המערכת האקולוגית שלהם, אם המים אינם ראויים לשתייה על ידי בני אדם, מומלץ שלא להשתמש בהם לצמחים.

 

  • חשוב לציין כי בגידול הידרופוני בארץ נהוג להשתמש בהשקיה של מי אוסמוזה הפוכה, למרות שמיי הברז ראויים לשתייה.

  • צריך להדגיש כי מי ברז רגילים מכילים מינרלים רבים הדרושים לצמח, אך בנוסף לכך מי הברז בארץ מכילים חומרים שפוגעים בצמח: כגון כלור, פלואוריד וחלקיקי מתכות.

  • השימוש במי אוסמוזה מקל על מלאכת הדישון מכוון שהמים מגיעים באופן ניטרלי לחלוטין, והמצב מבטיח שהצמחים יקבלו את מאזן הדשנים שהם זקוקים לו ללא תוספות בלתי רצויות.

אם נותרתם עם שאלות בנושא – צרו קשר ונשמח לעמוד לרשותכם.

טלגרם
וואטסאפ
דילוג לתוכן