לפני שרוכשים מנורה חשוב לדעת.

• כל צמח מתפתח וגודל רק בזמן תהליך הפוטוסינתזה. יתרה מכך, הזמן העיקרי שבו הצמח מיצר את החומר הפעיל הוא במהלך הפוטוסינתזה, יותר מ-90% מהחומרים הפעילים העיקריים בקנאביס הם תוצר של פוטוסינתזה.
• תהליך הפוטוסינתזה הוא תהליך של המרה המחייב: פחמן דו חמצני + מים + אנרגיה של אור. כלומר, ללא תאורה מספקת לצרכי שלב הגידול שבו הצמח נמצא, הצמח לא יבצע פוטוסינתזה כלל בשעות של מחסור באור, ולכן לא יתפתח ויגדל בשעות אלה.
• וואטים - Watts - הם יחידה למדידת כמות החשמל שהמנורה צורכת וממירה לאור, אולם כמות האור לכל יחידת וואט שונה בין דגמים שונים של מנורות, משום שיעילות תהליך ההמרה של אנרגיה חשמלית לאנרגיית אור שונה לחלוטין בין הדגמים השונים. כאשר יצרן גוף התאורה מדווח על כמות הוואטים שהמנורה צורכת, מידע זה הוא אינדיקציה לצריכת החשמל ועלויות החשמל החודשיות ושום דבר מעבר לכך.
• לומנס - Lumens - הוא מדד לבהירות הכוללת של מקור אור, ולא לכמות הפוטונים הפוטוסינתטיים שמקור האור מייצר. לומן הוא מדד של אור שנועד לבני אדם בלבד. ספקטרום האור שנמדד בלומן מייצג חוסר באורכי גל של 600-700 (גווני אדום), וכן חוסר באורכי גל של 400-500 ננומטר (גווני כחול), מן העבר השני ספקטרום האור שנמדד בלומן מייצג עודף באורכי גל של 500-600 ננומטר (גווני ירוק), ולכן  לומן אינו מדד שימושי לעוצמת אור המיועדת לצמחים.
• מדד האור הרלוונטי ביותר לצמחים הוא: PPFD - צפיפות שטף פוטון פוטוסינתטי מתאר את מספר חלקיקי האנרגיה (פוטונים) בתחום הקרינה הפוטוסינתטית הפעילה, הנופלים על שטח של מטר רבוע בשנייה אחת. קרינה בעלת צפיפות נמוכה של שטף פוטונים פוטוסינתטי תגביל את תהליך הפוטוסינתזה על פני העלה, כך שהתפתחות של הצמח לא תתרחש כראוי (ללא פוטוסינתזה תקינה פחות מ- 30% של החומר הפעיל בצמח מיוצר)
• מדידות של עוצמת אור במד אור של PPFD מודדות למעשה את טווח האור הפוטוסינתטי הפעיל - (PAR (Photosynthetic Active Radiation

טבלה המדגימה את ההבדלים בין טווח האור במדידות של PPFD לבין טווח האור במדידות של Lumens

PPFD = Photosynthetic Photon Flux Density

PPFD = One micromole per One second per One square meter

     מיקרומול / מ"ר / שניה =  One micromole per One second per One square meter

טבלה המדגימה את טווח עוצמת האור המומלצת בכל אחד משלבי הגידול

תוספת של פחמן-דו-חמצני (CO2) מאפשרת לעלות מעל הנתונים שבטבלה

פיזור התאורה

• כאשר מייצרים אור מלאכותי ממקור חשמלי, יש לדעת כי גל של אור ממקור חשמלי דועך ככל שמתרחקים ממקור האור. דעיכת עוצמת האור ביחס למרחק או ביחס לזווית הפיזור היא מאוד משמעותית ויכולה לרדת ב-80% ואף יותר עקב שינויי מרחק קטנים ולכן יש לבדוק את עוצמת שטף הפוטונים תחת שטח הכיסוי המלא של המנורה - בעיקר בשולי טווח הכיסוי של התאורה, שכן קיימים צמחים על פני מגש הגידול הן במרכז והן בשוליים. בנוסף, יש לבדוק את עוצמת התאורה בכל המרחקים בהם הצמח מקבל תאורה, בעיקר בחלקים המרוחקים מגוף התאורה - החלק התחתון של הצמח.
• כל מגדל מנוסה יודע כי קיימים מספר צמחים על מגש הגידול ולכן חשוב וחיוני לספק לכל הצמחים שעל מגש הגידול תאורה מאוזנת ושווה ככל שניתן, בדומה למצב האופטימלי בטבע. חשוב להבין כי לכל גוף תאורה קיים שטח כיסוי מומלץ. לכן, כאשר עוצמת האור במרכז גוף התאורה שונה בהשוואה לשולי שטח הכיסוי, המצב מהווה בעיה לכלל הצמחים שעל מגש הגידול, מכוון שהצמח שנמצא תחת מרכז גוף התאורה יקבל כמות גבוהה של פוטונים פוטוסינתטיים (תאורה חזקה) בעוד שכל יתר הצמחים בשולי המגש יקבלו כמות נמוכה של פוטונים פוטוסינתטיים (תאורה חלשה)
• כאשר קיימים פערי עוצמת אור חריפים בין מרכז גוף התאורה לשוליו נוצר חוסר איזון עמוק בכל ההיבטים של הגידול, מכוון שהצמחים במרכז יידרשו כמויות הרבה יותר גבוהות של מזון, מי השקיה ופחמן-דו-חמצני מכל יתר הצמחים שבשולי המנורה בשל פוטוסינתזה מוגברת. במציאות לא ניתן לספק לכל צמח כמות שונה של מזון, מי השקיה או פחמן-דו-חמצני, שכן כל הצמחים שעל המגש ניזונים מאותה תמיסת גידול וחולקים את אותו האוויר שבמרחב. לכן, בשל המצב המתואר תפוקת היבול נפגמת ופוחתת בעשרות אחוזים
•  כתוצאה מחוסר האיזון של תאורה המבוססות על רפלקטורים, או תאורת לד באיכות ירודה, הצמחים שבמרכז נוטים להתייבש מהר יותר מהצמחים בשולי מגש הגידול בשל נשימת יתר - פוטוסינתזה מוגברת, בעוד שהצמחים בשולי מגש הגידול לא מתפתחים כראוי ונותרים במקרים רבים לחים וקטנים. היבול מתחת למנורה ללא איזון של כמות הפוטונים על כל פני שטח הכיסוי של המנורה, יהיה פגום ונמוך בעשרות אחוזים (לעיתים אף חצי מהיבול) בהשוואה למנורה מאוזנת המספקת כמות פוטונים דומה לכל שטח הגידול שהמנורה מכסה.
• חשוב לדעת כי עוצמת תאורה של 60% בשולי גוף התאורה בהשוואה למרכז גוף התאורה מוגדרת כעוצמה מספקת, מכוון שהעוצמה בשולים מתגברת כאשר ממקמים במרחב הגידול מספר גופי תאורה אחד ליד השני.

פלט של מנורות לד, יצירת ספקטרום פוטוסינטטי ותקני יצור

• בזמן שתאורת לד אחת נראית דומה לשנייה, יעילותם של קרני האור הנפלטות בטווח הפוטוסינתטי הפעיל מין הנוריות שעל לוח הקוונטים יכולה להשתנות באופן קיצוני מלוח קוונטים אחד לשני. לאחר שמנורת הלד של הידרו-למפס מיוצרת, היא עוברת בדיקת ממוחשבת המבחינה בין סוגי הפלט על פי הצבע (ספקטרום האור-אורך גלי האור), וצפיפות שטף הפוטונים בטווח גלי האור הרצוי. לאחר הבדיקה מוענקת למנורה חותמת איכות המאפשרת את מכירתה ללקוח הסופי.
• לא כל יצרני הלד משתמשים בחומרי גלם איכותיים, ולא כל היצרנים מעבירים בדיקות איכות על פי תקנים בינלאומיים ומקומיים קפדניים ולכן נורת לד שעשויה להיראות דומה לאחרת, לא תספק בפועל את איכות האור ואורך החיים של מנורות לד איכותיות.
• כאשר רוכשים מנורת לד לגידול צמחים, יש להשוות בין הנתונים הרלוונטיים לצמח: צפיפות שטף פוטונים פוטוסינתטי - PPFD - במרחקים שונים מהמנורה ובכל נקודה על שטח הכיסוי שהמנורה מיועדת לכסות. יש לדרוש מהיצרן מפת שטף פוטונים - PPFD - על כל פני שטח הכיסוי של המנורה. לבסוף, חשוב לבחון את מקור החלקים העיקריים של הנורה, והתקנים שהמנורה עומדת בהם.
• יש להבין כי נורית לד היא בגודל 1-2 מ"מ ונעזרת בעדשה אופטית משולבת כדי לעצב את תבנית הקרנת הפוטונים למרחב שסביבה. כל אחד משבבי הלד מחובר אל רדיאטור זעיר שתפקידו לסלק את החום הנפלט מהתהליך. הרדיאטור מרותך לבסיס המנורה והוא מתחבר אל רדיאטור חיצוני גדול יותר. מערכות אוורור באיכות נמוכה - רדיאטורים חיצוניים קטנים מדי הם הגורם העיקרי לכשל במערכות לד, מאחר שטמפרטורות גבוהות במיוחד גורמות לאובדן של צפיפות שטף פוטונים פוטוסינתטית, תוך כדי פגיעה באיכות האור (ספקטרום האור נפגע), ולכן מערכת הקירור (רדיאטור-צלעות קירור) היא אחד המרכיבים החשובים ביותר המבחינים בין הדגמים השונים של המנורות הקיימות בשוק.

מדוע מומלץ כלכלית לרכוש תאורת לד לגידול הידרו

• מערכות לד מסוגלות לפעול אלפי שעות תוך שמירה על ניצולת גבוהה (ניצולת גבוהה במיוחד של צפיפות שטף פוטונים פוטוסינתטים לכל וואט של חשמל). בנוסף ליעילות האנרגטית, תאורת לד פולטת פחות מעשירית כמות החום המייצרות נורות פריקה. היעילות האנרגטית עוזרת למגדלים לחסוך בחשבון החשמל. בנוסף צריך להשקיע פחות אנרגיה על אוורור וקירור לסילוק החום, כך שהחיסכון אף גדול יותר. לכן בשנים האחרונות מירב המגדלים המקצועיים והחובבים כאחד מוכנים להשקיע יותר כסף בטווח הקצר, כדי לקצור פירות ולחסוך הרבה כסף בטווח המעט ארוך יותר.