חיפוש
Close this search box.

המדריך המלא – אור ותאורה

תאורה לגידולים הידרופוניים

קיימים עשרות סוגים שונים של תאורה לגידול קנאביס – הידרו, ולכן ראשית דבר יש להבחין בין תאורה לגידול קנאביס בחממות לבין תאורה לגידול קנאביס  בסביבה מקורה. תאורה לגידול קנאביס  בחממות נועדה לקצר את מחזורי הגדילה עד לשלב הקצירה, וזאת על ידי הגברת תדירות מחזורי האור, או לחלופין לספק תוספת (השלמה) של שעות אור פוטוסינתטי בעונות השנה החשוכות (סתיו וחורף). בעוד שתאורה לגידול קנאביס – הידרו בסביבה מקורה נועדה לשמש תחליף מוחלט ואופטימלי לאור השמש. כאשר אין למגדלים אפשרות לגדל קנאביס  בשטחי טבע פתוחים או בחממות, ההחלטה החשובה ביותר שעליהם לעשות היא בחירת תאורה נכונה שתוכל לספק לצמח תחליף אופטימלי לאור השמש.

 

  • פוטוסינתזה היא תהליך מטבולי חיוני בגדילת הצומח. יותר מ-85% מהחומר היבש של הצמח (החומרים הפעילים העיקריים בקנאביס) הוא תוצר של פוטוסינתזה.

  • תהליך הפוטוסינתזה הוא למעשה תהליך המרה הכולל: פחמן דו חמצני (CO2) פלוס מים פלוס אנרגיה של אור, המומרים לחמצן וגלוקוז.

  • כדי לבצע את תהליך הפוטוסינתזה באופן אופטימלי, הצמח צריך לקבל כמות מספקת של פחמן דו חמצני, טמפרטורה נאותה (25-30 מעלות צלזיוס), וכמובן תאורה אופטימלית – כמות פוטונים (PPFD) מספקת לצרכי הצמח בכל שלבי הגידול, בטווח גלי האור החיוניים לתהליך.

במאמר זה נסביר מהי תאורה אופטימלית, וכיצד ניתן לספק לצמח הקנביס את כמות הפוטונים הפוטוסינטתיים (PPFD) להם הוא זקוק בטווח גלי האור החיוניים לתהליך, כך שתהליך הפוטוסינתזה יהיה אופטימלי.

קיימים שפע של מונחים וטרמינולוגיה עשירה בתחום התאורה לגידול צמחים. הבנת המונחים חיונית לגידול קנאביס – הידרו באופן הטוב ביותר, הן בסביבה מקורה והן בחממות.


וואטים (Watts) – צריכת אנרגיה חשמלית

  • וואטים הם יחידה למדידת קצב העברת האנרגיה החשמלית של המכשיר לאנרגיה חלופית כגון אור. נורת וואט אחת, למשל, תשנה ג'אול של אנרגיה חשמלית לאנרגיית אור בכל שנייה (וקצת חום / צליל). וואטים הם למעשה מכפלה של מתח כפול זרם – אמפר מייצג את הזרם החשמלי, ואילו וולט מייצג את המתח החשמלי.

  • כאשר בוחנים תאורה לגידול צמחים, וואטים (Watts) הם יחידה למדידת כמות החשמל שהמנורה שואבת וממירה לאור, אולם כמות האור לכל יחידת וואט שונה בין דגמים שונים של מנורות, משום שיעילות תהליך ההמרה של אנרגיה חשמלית לאנרגיית אור שונה לחלוטין בין הדגמים השונים.

  • כאשר יצרן הנורות מדווח על כמות הוואטים שהנורהאו מנורה צורכת, מידע זה הוא אינדיקציה מדויקת לצריכת החשמל ועלויות החשמל החודשיות ושום דבר מעבר לכך. מכוון שאין במידע על כמות הוואטים של הנורה כל אינדיקציה לאפקטיביות של הנורה – יעילות תהליך המרת האנרגיה החשמלית לפוטונים, אין במידע זה לכשעצמו כמעט כל חשיבות בבחירת התאורה האופטימלית.

  • חשוב לזכור כי מערכות תאורה גדולות הנפוצות בחוות גידול שואבת זרמים גדולים הדורשים שקעים שיכולים לספק יותר זרם משקע ביתי סטנדרטי. חשוב מאוד להיות בטוחים כי ציוד התאורה תואם את קיבולת השקע.


לומנס (Lumens) – עוצמת בהירות האור

  • לומנס הוא מדד לבהירות הכוללת של מקור אור, ולא לכמות הפוטונים שמקור האור מייצר.

  • לומן הוא מדד של אור שנועד לבני אדם בלבד. ניתן לחשוב על לומן אחד כמידת בהירות של נר יחיד – אם כי ההגדרה המלאה מורכבת יותר. לומן אינו מדד שימושי לעוצמת אור המיועדת לצמחים, מכוון שספקטרום האור שנמדד בלומן מייצג עודף באורכי גל של 500-600 ננומטר (גווני ירוק) וחוסר באורכי גל של 600-700 (גווני אדום- אינפרה אדום), וכן חוסר באורכי גל של 400-500 ננומטר (גווני כחול- אולטרה כחול).

  • שטף קרינה של 550 ננומטר (גוון ירוק) באחד וואט הוא 675 לומן, בעוד ששטף קרינה של 660 ננומטר (גוון אדום) הוא 45 לומן בלבד. מספרים אלה מצביעים על כך שהעין האנושית תראה ותחווה את האור הירוק פי 12 חזק יותר מהאור האדום, בעוד שבפועל האור האדום ייספג ביתר קלות על ידי הצמח בתהליך הפוטוסינתזה.

טבלת קנה מידה המדגימה את החלק היחסי של האור הנראה לעין ביחס לטווח הגלים הקיימים

טבלה המדגימה שני נתונים:

א – נצילות האור על ידי צמחים בטווח הפוטוסינתטי
ב – ההבדל בין הטווח הפוטוסינתטי הרחב לטווח הצר של לומן

PAR  &  PPFD  &  PPF  &  DLI
מונחי אור פוטוסינתטי לגידולים הידרופוניים

מונחים אלה הם מונחי תאורה נפוצים שמגדלי קנאביס – הידרו יתקלו בהם. מכיוון שהאור אינו מוחשי, יכול להיות קשה להבין כיצד הוא נמדד. מדידות האור מתארות את תכונותיו השונות של האור כמו צבע, עוצמה וכמות האנרגיה שהוא יכול לספק לצמח.

DLI – Daily Light Integral

  • אינטגרל אור יומי הוא מדד חשוב של אור פוטוסינתטי המתאר את מספר הפוטונים הפעילים שמגיעים לשטח נתון בפרק זמן של 24 שעות – יממה.
  • אינטגרל אור יומי מיוצג על ידי יחידת מול (mol). אינטגרלי אור יומיים הם הסכום המצטבר ביממה של כמות הפוטונים הפוטוסינתטים שהגיעו למטר מרובע אחד.
  • צפיפות שטף פוטון פוטוסינתטי (PPFD) מבטא עוצמת אור בשנייה אחת, בעוד שאינטגרלי אור יומיים מבטאים את סכום המדידות הללו בפרק זמן של 24 שעות (86,400 שניות).

כמות המולים המצטברת מאור השמש ביממה – על פני שטח של מטר מרובע

טבלה המדגימה את השינוי בכמות האור היומית הממוצעת לאורך חודשי השנה

ניתן לראות כי כמות האור היומית הממוצעת אינה יציבה לאורך חודשי השנה, וזאת הסיבה שמגדלים רבים משתמשים בתאורה מלאכותית כמקור האור העיקרי שלהם, או כתגבור לאור השמש.

PARPhotosynthetic Active Radiation

  • קרינה פוטוסינתטית פעילה אינה מדידה כלל, כי אם ייצוג של סוג האור שיכול להיספג על ידי צמחים – חלקו נראה על ידי בני אדם, וחלקו לא נראה על ידי בני אדם.
  • קרינה פוטוסינתטית פעילה מתארת את אורכי הגל שהצמח יכול להשתמש בהם בתהליך הפוטוסינתזה (400-700 ננומטר).
  • קרינה פוטוסינתטית פעילה אומרת למגדלים את אורך הגל או הצבע של האור הפוטוסינתטי, אך כדי לתאר את אנרגיית הפוטון, או את עוצמת האור, יש צורך במדד אחר, מדד הנקרא PPFD

PPFD

Photosynthetic Photon Flux Density

  • צפיפות שטף פוטון פוטוסינתטי מיוצגת על ידי יחידת מיקרומול (µmol) על פני שטח של מטר מרובע בשניה אחת – µmol /m2/s.

  • צפיפות שטף פוטון פוטוסינתטי מתאר את מספר חלקיקי האנרגיה (פוטונים) בתחום הקרינה הפוטוסינתטית הפעילה הנופלים על שטח של מטר רבוע בשנייה אחת.

  • קרינה בעלת צפיפות נמוכה של שטף פוטונים פוטוסינתטי עשויה להגביל פוטוסינתזה על פני העלה. ואילו קרינה בעלת צפיפות גבוהה של שטף פוטון פוטוסינתטי עלולה להוות איום על חילוף החומרים הצמחיים.

חשוב לספק לכל צמח את הטווח המומלץ של צפיפות שטף הפוטונים לאופטימיזציה של תהליך הפוטוסינתזה.

PPF

Photosynthetic Photon Flux 

  • שטף פוטון פוטוסינתטי מיוצג על ידי יחידת מיקרומול (µmol) בפרק זמן של שניה.

  • שטף פוטון פוטוסינתטי מתאר את כלל חלקיקי האנרגיה (פוטונים) בתחום הקרינה הפוטוסינתטית הפעילה המשתחררים מהמקור התאורה בשנייה אחת.

  • מדידת PPF נעשית באמצעות מכשיר ייעודי הנקרא כדור אינטגרציה, אשר לוכד ומודד בעיקרו את כל הפוטונים הנפלטים על ידי מערכת תאורה.

PPF vs. PPFD

שטף פוטון פוטוסינתטי למול צפיפות שטף פוטון פוטוסינתטי

  • מונחים אלה דומים במשמעותם ועלולים לבלבל את הצרכן, ולכן יש להבהיר ולהבחין ביניהם במספר מילים.

  • פוטון הוא חלקיק אור יחיד. כל פוטון יכול להיות בעל מגוון רחב של אורכי גל, ואילו פוטון פוטוסינתטי מתאר אורך של גלים ספציפיים – אורכי גל בטווח של 400-700 ננומטר המסוגלים לתרום לתהליך הפוטוסינתזה.

  • שני המונחים עוסקים בכמות האור, מכיוון ששני המונחים מודדים את כמות הפוטונים שגורמים לתהליך הפוטוסינתזה, ההבדל המהותי בין המונחים הוא שהמונח “צפיפות שטף פוטונים פוטוסינתטי”, מודד את צפיפותם של פוטונים הנופלים על משטח בגודל מסוים (מטר מרובע, ממרחק מוגדר) בשנייה אחת, ואילו המונח “שטף פוטונים פוטוסינתטי” הוא מדד למספר הכולל של פוטונים המשתחררים ממקור האור בשנייה אחת ללא הגבלה של שטח מוגדר.

  • לסיכום, ההבדל בין המונחים הוא שמונח אחד מתייחס לכמות הפוטונים הנפלטים מהמנורה בשנייה אחת לתוך שטח מוגדר, ואילו המונח השני מתייחס לכלל הפוטונים הנפלטים מהמנורה בשנייה אחת ללא הגבלה של שטח.

Optimal PPFD Ranges

טווחים אופטימליים של שטף פוטונים פוטוסינתטיים לשלבי הגידול השונים.

  • כפי שצוין לעיל, קרינה פוטוסינתטית פעילה היא למעשה ייצוג של סוג האור שיכול להיספג על ידי צמחים, ואילו צפיפות שטף פוטונים פוטוסינתטי, הוא מדידה של צפיפות האור שיכול להיספג על ידי צמחים באזור נתון ובזמן נתון.

  • שמש של אור יום קיצי בצהריים מייצרת סביב 2,000 מיקרומול/ מ"ר/ שניה (µmol /m2/s 2,000), אולם, הצרכים הממוצעים של הצמח במהלך יממה שלמה הרבה יותר נמוכים, וזאת משום שעוצמת השמש היא כה גבוהה רק בחלק קטן מאוד של היום, משום שזווית הקרינה משתנה כך שהעוצמה דועכת במהלך היום.

  • מספר מחקרים מצאו  כי עוצמת אור של 1,500-2,000 מיקרומול/ מ"ר/ שניה לפרק זמן ממושך (במהלך 16 שעות באור שביממה) לא רק שלא יועיל לצמח, אף עשוי להזיק למטבוליזם של צמח. 

  • לכל צמח קיימת דרישה שונה של אינטגרל אור יומי לצמיחתו בהתאם לשלב ההתפתחות שבו הצמח נמצא.

  • מחקרים מצאו כי בעבור קנאביס – הידרו, בשלב הגדילה – שלב ווגטטיבי, סף צפיפות הפוטונים המינימלית היא 16 מולים ביממה, בעוד שסף צפיפות הפוטונים המקסימלית בשלב הגדילה להתפתחות ופוטוסינתזה אופטימאלית הוא 26 מולים ליממה.

  • עוד נמצא כי בזמן הפריחה, סף צפיפות הפוטונים המינימלית היא 22 מולים ביממה, בעוד שסף צפיפות הפוטונים המקסימלית להתפתחות ופוטוסינתזה אופטימאלית הוא 65 מולים ליממה.

חשוב לציין כי הבדיקות המוצגות לעיל הן בדיקות ממוצעות ואינן מתייחסות לזן ספציפי. לכן יתכן כי המספרים מעט שונים בין הזנים השונים.


עוד חשוב לציין כי כל הבדיקות נעשו בטבע ללא תוספת של פחמן-דו-חמצני. כך שתוספת של פחמן דו חמצני (CO2) ככל הנראה תאפשר לצמח להנות ולהרוויח מכמויות גבוהות יותר של פוטונים פוטוסינתטים (PPFD) מכפי שמופיע בחישובים הבאים.


קיים קשר מתמטי בין צפיפות שטף פוטונים פוטוסינתטיים (PPFD), לבין אינטגרל אור יומי (DLI):

מיקרו = 1/1,000,000 – כלומר, מול אחד שווה 1,000,000 מיקרומולים. לכן, אינטגרל אור יומי שווה: צפיפות שטף פוטונים פוטוסינתטיים (PPFD), כפול שעות האור ביום, כפול מספר השניות בשעה, חלקי 1,000,000

אם ניקח בחשבון את אינטגרלי האור היומיים שהצמח צריך, ניתן לחשב את צפיפות שטף הפוטונים הפוטוסינתטית שהצמח זקוק לו בשעות התאורה באופן הבא:

  • 16 מולים ביממה הם רף הכמות המינימלית שצמח הקנאביס זקוק בשלב הגדילה – שלב ווגטטיבי. לכן, בהנחה שהצמח מקבל 18 שעות אור ביממה – שעת אור היא 3,600 שניות.
  • צפיפות שטף הפוטונים היא: 0.000247 = 16/18/3,600
  • 0.000247 מולים הם 247 מיקרומולים: כלומר, 247 מיקרומולים (µmol) במשך 18 שעות ביום, הוא רף שטף הפוטונים הפוטוסינתטיים התחתון בשלב הגדילה.

  • 26 מולים ביממה הם רף הכמות המקסימלית שצמח הקנאביס יכול לספוג בשלב הגדילה – השלב הווגטטיבי. לכן, בהנחה שהצמח מקבל 18 שעות אור ביממה – שעת אור היא 3,600 שניות.
  • צפיפות שטף הפוטונים היא: 0.000412 = 26/18/3,600
  • 0.000412 מולים הם 412 מיקרומולים: כלומר, 412 מיקרומולים (µmol) במשך 16 שעות ביום, הוא רף שטף הפוטונים הפוטוסינתטיים העליון בשלב הגדילה.
  • 22 מולים ביממה הם רף הכמות המינימלית עבור קנאביס בשלב הפריחה. לכן, בהנחה שהצמח מקבל 12 שעות אור ביממה  – שעת אור היא 3,600 שניות.
  • צפיפות שטף הפוטונים היא: 0.000509 = 22/12/3,600
  • 0.000509 מולים הם 509 מיקרומולים: כלומר, 509 מיקרומולים (µmol) במשך 12 שעות ביום, הוא רף שטף הפוטונים הפוטוסינתטיים התחתון בשלב הפריחה.

  • 65 מולים ביממה הם רף הכמות המקסימלית שצמח הקנאביס יכול לספוג בשלב הפריחה. לכן, בהנחה שהצמח מקבל 12 שעות אור ביממה – שעת אור היא 3,600 שניות.
  • צפיפות שטף הפוטונים היא: 0.001504 = 65/12/3,600
  • 0.001504 מולים הם 1,504 מיקרומולים: כלומר, 1,504 מיקרומולים (µmol) במשך 12 שעות ביום, הוא רף שטף הפוטונים הפוטוסינתטיים העליון בשלב הפריחה.
  • יש לזכור כי כמות פוטונים יומית גבוהה – 65 מולים ביממה בזמן הפריחה או יותר, מיטיבה עם תהליך הפוטוסינתזה, אך ורק אם משתמשים בתוספת של פחמן דו חמצני. במידה ומספקים לצמח כמות כה גבוהה של פוטונים ללא תוספת של פחמן דו חמצני , תהליך הפוטוסינתזה מאט, בעוד שאנרגיה חשמלית של הפקת האור מבוזבזת לריק.

  • עקומת תגובה של נצילות האור חושפת את רמת היעילות של הצמח בעוצמות שונות של אור. הגרף חושף כי, ברמות העולות על 1,000 מיקרומול/ מ"ר/ שניה בזמן הפריחה ( 1,000 µmol /m2/s) , רמת היעילות של הצמח באור אינה ממשיכה לעלות באופן משמעותי. כלומר, ניתן לספק לצמח שלך אור עוצמתי יותר, אך יתכן מאוד שלא יהיה שינוי משמעותי בתוצאה ללא תוספת משמעותית של פחמן דו חמצני.

צפיפות שטף פוטונים (PPFD) רצויה בכל אחד משלבי הגידול השונים

תוספת של פחמן דו-חמצני (CO2) מאפשרת להעלות את כמות הפוטונים בשלב הגדילה והפריחה מעבר לנתונים שבטבלה.

אור השמש ותאורה

  • כאשר מייצרים אור מלאכותי ממקור חשמלי, יש לזכור כי גל של אור ממקור חשמלי דועך ביחס ישר למרחק ממקור האור. באופן גס ניתן לומר כי עוצמת אור נקודתי ממקור יחיד של 1,000 מיקרומול/ מ"ר/ שניה (µmol /m2/s 1,000) במרחק של 40 ס"מ, תפחת לעוצמה של 500 מיקרומול/ מ"ר/ שניה (µmol /m2/s 500) לערך במרחק של 80 ס"מ.

אור השמש מגיע ממרחק של 147.17 מיליון ק"מ, כך שלמספר מטרים בודדים אין כל משמעות באופן יחסי למרחק הכולל.

 

  • בשונה מאור השמש, תאורה מלאכותית מגיעה ממרחק של מטר עד שני מטרים לערך ולכן דעיכת עוצמת האור ביחס למרחק או ביחס לזווית הפיזור היא מאוד משמעותית, ויש לבדוק את עוצמת שטף הפוטונים בהתאם לכל המרחקים שהצמח מקבל. יש לבדוק את נקודת המרחק הרחוקה ביותר (בין תחתית הצמח למנורה), כדי לבדוק שהעלים בתחתית הצמח מקבלים את שטף הפוטונים שהם צריכים, בנוסף יש לבדוק את נקודת המרחק הקרובה (בין ראש הצמח למנורה), כדי לוודא שקצה הצמח לא מקבל עודף של שטף פוטונים.

  • בנוסף, בשונה מאור השמש, תאורה מלאכותית מתקשה לייצר פיזור שווה ומאוזן לכל שטח הכיסוי שאותה היא נועדה לכסות, ולכן יש לבחור מנורות שמייצרות פיזור שווה ומאוזן לכלל הצמחים הנמצאים תחת המנורה. כל מגדל מנוסה יודע שיש יותר מצמח אחד על מגש הגידול, ולכן חשוב וחיוני לספק לכל הצמחים שעל מגש הגידול תאורה מאוזנת ושווה ככל שניתן ללא אפליה, בדומה לאופן המאוזן שבו השמש מספקת פוטונים לכלל הצמחים בטבע.

  • בשל המבנה של מנורות פריקה סטנדרטיות או של מנורות לד פשוטות, עיקר האנרגיה של האור מרוכזת במרכז המנורה, בעוד שטווח הכיסוי של המנורה בשוליים מספק במקרים רבים 20% או פחות מכמות האור שבמרכז. כאשר הצמח שבמרכז המנורה מקבל כמות כל כך גבוהה של פוטונים, וכל יתר הצמחים מקבלים כמות כל כך נמוכה של פוטונים, המצב יוצר חוסר איזון עמוק, מכוון שהצמחים שבמרכז דורשים כמויות הרבה יותר גבוהות של מזון וכמויות הרבה יותר גבוהות של פחמן-דו-חמצני מכל יתר הצמחים שבשולי המנורה, אולם במציאות לא ניתן לספק לכל צמח כמות שונה של מזון, או כמות שונה של פחמן-דו-חמצני, שכן כל הצמחים שעל המגש ניזונים מאותה תמיסת גידול, וחולקים את אותו האוויר שבמרחב.

  • כתוצאה מחוסר האיזון של מנורות פריקה סטנדרטיות או של מנורות לד פשוטות, הצמחים שבמרכז נוטים להתייבש בשל נשימת יתר (פוטוסינתזה מוגברת), בעוד שהצמחים שבשולי מגש הגידול לא מתפתחים כראוי, ונותרים במקרים רבים לחים וקטנים. היבול מתחת למנורה ללא איזון של כמות הפוטונים על פני כל שטח הכיסוי של המנורה, יהיה פגום ונמוך בהשוואה למנורה מאוזנת המספקת כמות פוטונים שווה לכל שטח הגידול שהמנורה מכסה.

  • מנורה המספקת במרכז ובשוליים עוצמת פוטונים מאוזנת עם פערים קטנים, כך שקצה שטח הכיסוי של המנורה מספק כ- 50% או יותר מכמות הפוטונים שבמרכז, מבטיחה יבול משובח ואחיד לכל הצמחים שעל המגש. 

חשיבות פיזור האור בין הצמחים

 

  • כאשר מייצרים אור מלאכותי ממקור חשמלי, יש לזכור כי גל של אור ממקור חשמלי דועך ככל שמתרחקים ממקור האור. דעיכת עוצמת האור ביחס למרחק או ביחס לזווית הפיזור היא מאוד משמעותית ויכולה לרדת ב-80% (או יותר), ולכן יש לבדוק את עוצמת שטף הפוטונים תחת כל שטח הכיסוי של המנורה (בעיקר בשולי טווח התאורה), ובכל המרחקים שהצמח מקבל תאורה.

  • כאמור לעיל, ככל שמתרחקים ממוקד האור, עוצמת האור דועכת, ולכן יש לבחון את עוצמת האור (צפיפות שטף הפוטונים הפוטוסינתטי- מיקרומול/ מ"ר/ שניה) במספר נקודות, החל מראש הצמח ועד לבסיסו ולחשב את הממוצע.

  • כאשר מסדרים את הצמחים בחדר הגידול, יש לשאוף לספק לכולם כמות שווה של אור. צמח הממוקם בקו אנכי מתחת למנורת הגידול נמצא ב-"נקודת המרכז" משום שמדובר במרחב הפיזי שבו פוגעות הכי הרבה קרני אור. ככל שמתרחקים לקצוות שמנורה או מחוץ לשוליים כמות האור דועכת, ולכן יש לבחור תאורה התואמת לגודל מגש הגידול. 

אילוסטרציה המדגימה מספר מדידות של עוצמת האור על פני מגש הגידול.
מספר גבהים שונים מתחתית המנורה ומספר מרחקים שונים מהמרכז.

  • כל מגדל מנוסה יודע שיש יותר מצמח אחד על מגש הגידול, ולכן חשוב וחיוני לספק לכל הצמחים שעל מגש הגידול תאורה מאוזנת ושווה ככל שניתן, בדומה למצב האופטימלי בטבע. כאשר הצמח שבמרכז המנורה מקבל כמות גבוהה של פוטונים וכל יתר הצמחים מקבלים כמות נמוכה של פוטונים, המצב יוצר חוסר איזון עמוק, מכוון שהצמחים שבמרכז דורשים כמויות הרבה יותר גבוהות של מזון וכמויות הרבה יותר גבוהות של פחמן-דו-חמצני מכל יתר הצמחים הממוקמים בשולי המנורה, אולם במציאות לא ניתן לספק לכל צמח כמות שונה של מזון, או כמות שונה של פחמן-דו-חמצני, שכן כל הצמחים שעל המגש ניזונים מאותה תמיסת גידול, וחולקים את אותו האוויר שבמרחב.

  • כאשר מנורות הגידול לא מאוזנות, הצמחים שבמרכז מגש הגידול נוטים להתייבש מהר יותר מהצמחים בשוליי המגש בשל נשימת יתר (פוטוסינתזה מוגברת), בעוד שהצמחים שבשולי מגש הגידול לא מתפתחים כראוי, ונותרים במקרים רבים לחים וקטנים.

  • מנורה המספקת במרכז ובשוליים עוצמת פוטונים מאוזנת עם פערים קטנים, כך שקצה שטח הכיסוי של המנורה מספק כ- 60% או יותר מכמות הפוטונים שבמרכז, מבטיחה יבול משובח ואחיד לכל הצמחים שעל המגש.

היבול מתחת למנורה שאינה מספקת כמות פוטונים שווה על כל פני שטח הכיסוי שלה יהיה נמוך בעשרות אחוזים ולעיתים אף חצי מהיבול, בהשוואה למנורה מאוזנת המספקת כמות פוטונים שווה על כל פני שטח הכיסוי שלה.

תמונה המדגימה מספר נקודות על גבי מגש הגידול 

 חשוב לבדוק כל אחת מהנקודות במספר גבהים שונים

אם נותרתם עם שאלות בנושא – צרו קשר ונשמח לעזור.

טלגרם
וואטסאפ
  • משלוח חינם מוגבל במשקל החבילה: משקל מקסימלי 20 ק"ג.
  • משלוח חינם מוגבל בגודל החבילה: מידה מקסימלית 65*40*40 ס"מ.
  • במידה ורכשת מוצר עם מידות או משקל גבוהים מהמקסימום: נציג מטעם החברה יפנה אליך להסדר תשלום בגין ההובלה
דילוג לתוכן